המתנה שבשחרור הרגשי

במצבים מסוימים בחיים, ברגעי כאב, משהו קורה לנו,

הנשימה נתקעת, קשה לנו להתמודד עם זה,

אוטומטית זה נכנס פנימה ואז נוצרת חסימה, שנרשמת בגוף,

שמשתחזרת וגדלה.

רובנו פוחדים מהכאב, פוחדים או לא יודעים כיצד להתמודד איתו, כיצד להרגיש,

כיצד לאפשר לעצמנו לנשום לתוך חוסר נוחות,

להיות בתוך דבר שהוא לא נעים.

שזה אולי דווקא מה שהכאב הכי צריך מאיתנו,

ומה שאנחנו הכי צריכים מהכאב.

לחוות את תוך תוכו של הכאב ולנשום לתוכו- לא בשביל להתחפר בו,

אלא בשביל לאפשר את התנועה הטבעית הרגשית.

ושם, בתוך ההחלטה להתמודד עם זה, בתוך הידיעה כיצד לעשות את זה,

בתוך העומק הפנימי, הרגע שבו אנחנו עוצרים ומתבוננים לתוך זה,

מסכימים לחוות את זה, להתמסר לזרימה..

עוברים מתוך ובתוך הרגש, חשים אותו מבלי לברוח,

ומרגישים שזה בסדר להיות שם ולהרגיש אותו.

אז מאחורי הכאב, וזו נקודה מסוימת ,

רגע מיוחד של טרנספורמציה שבו משהו חדש נפתח ומפנה מקום לרגש חדש

להתגלות מתוכו, אנחנו בדרך הנכונה

קליפה אחר קליפה שהתקלפה, אנחנו עוברים שם, דרך המימדים הרגשיים שלנו

עד שכל הכאב הזה משנה צורה ובתוך הגרעין של כל זה -מחכה המתנה-

פתאום זה מורגש אחרת, אולי מכיוון או זווית שונה,

כמו הבנה גבוהה שהשתחררה, כמו תחושה מיוחדת,

רגש חדש שנוצר, רגש טוב, עילאי שחיכה בפנים וסוף סוף קיבל את המקום להשתחרר

מתוך קבלה רגשית , מתוך חמלה עצמית.

זהו רגע אנרגטי שבו מסה רגשית התפרקה,

כאב שמשתחרר ומפנה את מקומו לריפוי, מאפשר לנו לזכות במתנה

והמתנה, יש בכוחה לשנות עוד משהו קטן במבנה הפנימי שלנו

וכשזה קורה אז גם המציאות שלנו משתנה.